OECD – הארגון שמשפיע על הכלכלה, חקיקה וגם איכות החיים במדינות רבות בעולם
הבנה עמוקה של ארגון ה-OECD ומשמעותו הכלכלית והחברתית
אז מה זה OECD מבחינת השם? מדובר בראשי תיבות של Organization for Economic Cooperation and Development ובעברית ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שנוסד בשנת 1961 ומאגד כיום 38 מדינות מתקדמות.
החברות בארגון מעניקה למדינות גישה למידע השוואתי, מסגרות מדיניות מתקדמות, וכלים לניתוח נתונים חברתיים-כלכליים.
המשמעות של השייכות לארגון עבור אזרחים ובעלי דרכונים גרמניים, צרפתיים, איטלקיים, יפניים ואזרחי כל המדינות החברות האחרות היא ממשית:
החל בהקפדה על סטנדרטים מחמירים של ממשל תקין ועד שאיפה לקידום ולשיפור תמידי בתחומי מדדים גלובליים של חינוך, תעסוקה, בריאות, סביבה וכלכלה.
לעומת זאת, אזרחים במדינות שאינן חברות ב-OECD עלולים לחוות פערים משמעותיים בשירותים הציבוריים ובמדיניות החברתית-כלכלית, מאחר שהם אינם נהנים מהשפעת הפיקוח, הסטנדרטיזציה וההשוואה הבינלאומית שהארגון מקדם.
מה זה OECD – היסטוריה ומטרות
כיצד נוסד הארגון?
ה-OECD הוא יורשו של ה-OEEC — ארגון אירופי לשיקום כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1961 הוא הפך לגוף עולמי ששואף לקדם מדיניות ציבורית מבוססת נתונים במדינות מתקדמות ומתפתחות כאחד.
מטרות הארגון
OECD הוא גוף מתאם ומייעץ שמטרתו שיפור איכות החיים של אזרחים?
הארגון פועל לקידום שיתופי פעולה בין מדינות בנושאים כמו פיתוח כלכלי, השקעות, מסחר, חינוך, חדשנות וממשל תקין.
עקרונות העבודה והפעולה של ה-OECD
שיתוף נתונים וניתוח השוואתי
הארגון מפרסם באופן קבוע דוחות, מדדים וסקירות על נושאים מגוונים — החל במדדי אי שוויון בהכנסות ועד מדדים לבחינת איכות מערכת החינוך במדינות החברות.
כך נוצר לחץ עקיף על מדינות לבצע רפורמות חיוביות.
גיבוש מדיניות ציבורית
איך ה-OECD משפיע על תהליך קבלת החלטות?
מדובר בפלטפורמה מקצועית לדיונים ולבניית המלצות מדיניות שמבוססות על ניסיון של מדינות אחרות ונתונים מנותחים לעומק של כלל החברות בארגון.
מדינות חברות והמשמעות של החברות ב-OECD
רשימת המדינות החברות
ה-OECD כולל כיום 2025 -38 מדינות כאשר כל מדינה נבחנת ביסודיות לפני קבלתה לארגון.
רשימת כל המדינות החברות ב-OECD לפי שנת ההצטרפות:
- אוסטריה – 1961
- בלגיה – 1961
- קנדה – 1961
- דנמרק – 1961
- צרפת – 1961
- גרמניה – 1961
- יוון – 1961
- איסלנד – 1961
- אירלנד – 1961
- איטליה – 1961
- לוקסמבורג – 1961
- הולנד – 1961
- נורווגיה – 1961
- פורטוגל – 1961
- ספרד – 1961
- שוודיה – 1961
- שווייץ – 1961
- טורקיה – 1961
- בריטניה – 1961
- ארצות הברית – 1961
- יפן – 1964
- פינלנד – 1971
- אוסטרליה – 1973
- ניו זילנד – 1994
- מקסיקו – 1995
- צ’כיה – 1996
- הונגריה – 1996
- דרום קוריאה – 1996
- פולין – 2000
- סלובקיה – 2000
- צ'ילה – 2010
- סלובניה – 2010
- ישראל – 2010
- אסטוניה – 2010
- לטביה – 2016
- ליטא – 2018
- קולומביה – 2020
- קוסטה ריקה – 2021
יתרונות החברות ב-OECD לאזרחים
מה זה OECD עבור האזרח הפשוט? החברות מעודדת מדיניות שקופה, מערכת מס יציבה, חינוך איכותי, תשתיות מתקדמות ושירותי רווחה מתוקנים. הנתונים המושווים מדרבנים את המדינות החברות לפעול לשיפור תמידי בתחומים אלה מהם נהנה האזרח.
ביקורת על ארגון ה-OECD והאתגרים העומדים בפניו
ביקורת כלפי הארגון
ה-OECD נתפס לעיתים כארגון של "המועדון של העשירים", ולעיתים נשמעת ביקורת על כך שאינו מייצג מספיק את מדינות העולם המתפתח.
עם זאת, בשנים האחרונות הארגון פועל להגברת השקיפות והרחבת השפעתו באמצעות פרויקטים משותפים עם מדינות שאינן חברות.
דרכי שיפור של ה-OECD
או מה זה OECD במובן הדינמי? ארגון שמתעדכן ומשתנה בהתאם למציאות העולמית.
נושאים כמו קיימות, חדשנות דיגיטלית, והתמודדות עם משברים גלובליים (כמו מגפת הקורונה או שינויי אקלים) הופכים לחלק בלתי נפרד מעבודת הארגון.
מה זה OECD מבחינת ההשפעה הגיאופוליטית?
קבלה של מדינות חדשות
החלטה על קבלת מדינה חדשה לחברות ב-OECD היא לא רק עניין טכני של עמידה בסטנדרטים – אלא גם תהליך פוליטי.
מדינות החברות נדרשות לאשר פה אחד את ההצטרפות, כך שלעיתים שיקולים גיאופוליטיים – כמו יחסים דיפלומטיים או סנקציות – משפיעים על התהליך.
מדיניות כללית והצהרות פומביות
למרות שהוא לא גוף אכיפה, ה-OECD מפרסם הצהרות ועמדות לגבי נושאים עולמיים כמו סחר בינלאומי, שינויי אקלים, רגולציה טכנולוגית, או תגובה למלחמות.
לעיתים העמדות האלה מושפעות מעמדות המדינות החזקות בארגון, כמו ארצות הברית, גרמניה וצרפת.
איזון בין אינטרסים של מדינות
כיוון שה-OECD כולל גם מדינות עם אינטרסים מנוגדים (למשל, ארה"ב מול מדינות אירופה בנושאי מס או פרטיות), תהליכי קבלת ההחלטות נעשים לעיתים איטיים, ואף מושפעים מתהליכי משא ומתן פוליטיים במהותם.
לחצים של מדינות לא-חברות
גם מדינות שאינן חברות ב-OECD מנסות להשפיע על מדיניותו, בעיקר דרך השתתפות בדיונים בתור משקיפות או כשותפות בפרויקטים זמניים.
כך הפוליטיקה הגלובלית מחלחלת גם דרך דלת אחורית.
בקצרה – הארגון שואף לפעול כמוסד ניטרלי ומבוסס עובדות, אך המציאות הגיאופוליטית מחלחלת גם לתוך החלטותיו ותהליכי עבודתו.
