עכשיו הוא כבר חלק בלתי נפרד מחיינו חוק שקיות ניילון
מה כלול בחוק שקיות ניילון מה הוא אומר מטרותיו והשפעותיו
חוק שקיות ניילון נוגע ישירות לשקיות ניילון מסוגים שונים אך בעיקר לסוגי שקיות ניילון כגון שקיות גופייה וגם שקיות דליה, שהן מוצר נפוץ בכל בית בישראל.
שקיות אלו משמשות אותנו בעת קניות בסופרמרקטים, לאחסון מוצרים וגם למטרות רבות נוספות.
עם זאת, שימוש רחב בשקיות ניילון מוביל לנזקים סביבתיים משמעותיים.
חוק שקיות ניילון בישראל הוא צעד חשוב במאבק אל מול ההשלכות השליליות של שימוש העודף בניילון.
לקריאה נוספת:
מהו חוק שקיות הניילון בישראל?
הרקע וכניסת החוק לתוקף
חוק שקיות ניילון נכנס לתוקפו בישראל ב-1 בינואר 2017, במטרה לצמצם את צריכת השקיות החד-פעמיות במדינה.
החוק קובע כי רשתות המזון מחויבות לגבות תשלום עבור כל שקית ניילון חד-פעמית המסופקת ללקוחות.
מה החוק שקיות הניילון אומר?
על פי חוק שקיות ניילון:
- רשתות המזון מחויבות לגבות תשלום של 10 אגורות לפחות על כל שקית ניילון חד-פעמית המסופקת ללקוח.
- הסכום שנגבה מועבר לקרן לשמירת ניקיון, שמטרתה להשקיע בפרויקטים סביבתיים ולצמצם זיהום.
- החוק אינו חל על שקיות דקות במיוחד (כגון שקיות לאריזת פירות וירקות) אשר מיועדות למניעת זיהום בין מוצרים.
- עסקים פרטיים שאינם רשתות שיווק גדולות אינם מחויבים בגביית התשלום על שקיות ניילון.
מטרות חוק שקיות הניילון
צמצום פסולת הפלסטיק
שקיות ניילון מהוות מרכיב משמעותי בפסולת הפלסטיק בישראל.
הן אינן מתכלות במהירות, ולוקח להן מאות שנים להתפרק בטבע.
החוק נועד להפחית את כמות השקיות המשמשות את הציבור וכך לצמצם את נזקי הפלסטיק לסביבה.
חינוך הציבור לצריכה אחראית עם פחות ניילון
במקביל להפחתת השימוש בשקיות ניילון, החוק מעודד את הציבור לעבור לשימוש בשקיות רב-פעמיות.
רשתות המזון החלו להציע אלטרנטיבות אקולוגיות, כגון שקיות רב-פעמיות מנייר או מבד, וכך הציבור נחשף לאפשרויות סביבתיות יותר.
השפעת חוק שקיות הניילון על הצרכנים והסביבה
מאז כניסת החוק לתוקף, חלה ירידה של כ-80% בצריכת שקיות הניילון החד-פעמיות ברשתות המזון.
מדובר בהצלחה משמעותית שהובילה להפחתת כמויות הפסולת הפלסטית ברחבי המדינה.
יחד עם זאת, ישנם עסקים רבים שלא מחויבים בחוק ולכן השימוש בשקיות ניילון עדיין קיים בשווקים, חנויות קטנות ודוכנים.
ייחודיות חוק שקיות הניילון בישראל
חקיקה מתקדמת ברמה בינלאומית
חוק שקיות הניילון בישראל דומה ליוזמות במדינות רבות בעולם, אך הוא ייחודי בכך שהוא מתמקד בעיקר ברשתות המזון.
במדינות מסוימות, כמו צרפת ואיטליה, חל איסור מוחלט על שקיות ניילון חד-פעמיות, בעוד אשר בישראל החוק מתמקד בתמריץ כלכלי להפחתת הצריכה.
מדינות אחרות, כמו גרמניה ובריטניה, אימצו מדיניות דומה עם הבדלים בגובה המס המוטל על השקיות ובאפשרות של החרגת עסקים קטנים.
בישראל, ההתמקדות ברשתות המזון מאפשרת פיקוח קל יותר ואכיפה נוחה יחסית, אך במקביל מותירה מקום לשיפור בכך שאינה מחילה את החוק על כלל בתי העסק.
יתרון נוסף של חוק שקיות הניילון הישראלי הוא בכך שהתשלום על השקיות אינו מועבר ישירות לרשתות המזון, אלא לקרן לשמירת הניקיון, מה שמבטיח השקעה חוזרת בפרויקטים סביבתיים.
במדינות רבות, תשלום על שקיות ניילון נשאר בידי הרשתות, דבר המעורר ביקורת ציבורית על חוסר השקיפות.
עם זאת, החקיקה בישראל אינה מחמירה כמו במדינות מסוימות, דוגמת רואנדה, שם חל איסור מוחלט על ייבוא, ייצור ושימוש בשקיות פלסטיק, עם עונשים חמורים לעוברים על החוק.
בישראל, לעומת זאת, ההסתמכות היא על תמריצים כלכליים ולא על איסורים מוחלטים.
אתגרים וביקורות על חוק שקיות הניילון הישראלי
על אף הצלחת החוק, ישנה ביקורת מצד הציבור והעסקים על כך שהוא מוגבל לרשתות המזון בלבד.
ארגוני סביבה טוענים כי יש להרחיב את החוק לכלל החנויות והעסקים כדי להשיג תוצאות מקיפות יותר.
פסולת פלסטיק והנזק לסביבה
השפעת הניילון והפלסטיק על כדור הארץ שבגינה חוקק חוק שקיות הניילון
הניילון והפלסטיק הם אחד הגורמים המרכזיים לזיהום הסביבתי בעולם.
הם מזהמים את האוקיינוסים, פוגע בבעלי חיים ומזהמים את הקרקע והמים.
בכל שנה, מיליוני טונות של ניילון ופלסטיק מוצאות את דרכן לטבע, כולל שקיות ניילון המשמשות אותנו בחיי היומיום.
דרכים להפחתת השימוש בשקיות ניילון
- שימוש בשקיות רב-פעמיות – צמצום השימוש בשקיות ניילון כמו שקיות גופיה, ומעבר לשימוש בשקיות מחומרים מתכלים או רב-פעמיים.
- מודעות צרכנית – בחירת מוצרים עם פחות אריזות פלסטיק ושימוש בחלופות אקולוגיות.
- מיחזור שקיות קיימות – שימוש חוזר בשקיות ניילון כמו שקיות דליה כדי לצמצם את הצריכה הכוללת.
- חקיקה והרחבת החוק – קידום חוקים שיגבילו את השימוש בשקיות ניילון גם מחוץ לרשתות המזון.
לאן פנינו עם חוק שקיות הניילון הישראלי
חוק שקיות הניילון בישראל הוא דוגמה למהלך סביבתי חשוב שנועד לצמצם את הזיהום ולהגביר את המודעות הציבורית.
למרות הצלחת החוק בתהליך צמצום הצריכה ברשתות המזון, יש עדיין מקום לשיפור משמעותי והרחבה של צעדים דומים למגזרים נוספים.
ככל שהמודעות לנושא עולה, הציבור בישראל עושה צעדים משמעותיים לעבר צריכה אחראית ושמירה על כדור הארץ.
